#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בקריאת התורה של ר""ח יש ג' פרשות, וידבר, וביום השבת, ובראשי חדשיכם. כמה פסוקים בכל אחד?<br>ומה הקשתה הגמ' בחלוקת הקריאות?<br>ומה התירוצים?<br>ואיך להלכה?"	"וידבר ה' הוו ח' פסוקים, ואי אפשר לחלקו אלא לב' עולים, דאין משיירים בפרשה יותר מג' פסוקים.<br>וביום השבת ב', ובראשי חדשיכם ה'. ובע""כ הראשון יקרא גם מבראשי חדשיכם, ויצטרך לקרוא ג' דאין מתחילים פחות מג' פסוקים, ונמצא משייר פחות מג'.<br>ואמרו דלרב דולג, ולשמואל פוסק. [ורק היכא דאי אפשר עבדינן הכי].<br>והלכתא דולג, ואמצעי דולגן."	מגילה דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מתחילים בפרשה פחות מג' פסוקים, והאם משיירים לת""ק ולי""א? וכמי הלכה?<br>ומ""ט דת""ק? <br>ומ""ט הוצרך ריב""ל לחדש דכשם שאין מתחילים כך אין משיירים?"	"לת""ק מתחילים, אך לא משיירים. דחיישינן ליוצאים, אך לנכנסים לא חיישינן, דהנכנס ישאל.<br>לי""א גם אין מתחילים פחות מג' פסוקים. דחיישינן לנכנסים. וכן הלכה.<br>וריב""ל הוצרך לחדש גם דחיישינן ליוצאים, דלא נימא דלא שבקי ס""ת ונפקי."	מגילה דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למבואר במתני':<br>כמה עולים בשני וחמישי ובשבת במנחה?<br>ובתשעה באב ותענית ציבור (למסקנת הגמ' מברייתא)?<br>ובר""ח וחולו של מועד?<br>וביו""ט? וביוה""כ? ובשבת?<br>ואיזה כלל נאמר במשנה? ומה בא לרבות?"	"שני וחמישי ושבת במנחה - שלושה.<br>ת""ב ות""צ - לר' יוסי שלושה, לת""ק אם אינו בשני וחמישי רק אחד.<br>ר""ח וחוש""מ - ארבעה. יו""ט חמשה. יוה""כ ששה. שבת שבעה.<br>והכלל דכל שיש בו מוסף ואין בו איסור מלאכה ארבעה.<br>ואין הכלל מרבה כלום, אלא לסימן למתני', דכל שקדושתו מרובה מוסיפים, ולכן המוסף ד', איסור מלאכה ה', כרת ו', סקילה ז'."	מגילה דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הגמ' הסתפקה האם בתענית ציבור יקראו ד' עולים.<br>מ""ט אין לפשוט מהא דתנן דאם יש בו מוסף קוראים ד', ובת""צ אין מוסף?<br>ומהא דתנן רק ר""ח וחולו של מועד?"	"יל""פ מוסף היינו תוספת בתפילה. ובת""צ מוסיפים עננו.<br>ומאידך יש לדקדק דנקט ג' רק בשני וחמישי ושבת במנחה. אלא מהא ליכא למשמע מינה."	מגילה דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב עלה לתורה בתענית ציבור, וברך לפניה ולא חתם. איך פירשו את הדבר (שברך לפני, ושלא ברך אחרי) לס""ד ולמסקנא?"	"לס""ד רב עלה כישראל. וברך לפניה משום הנכנסים. ולא ברך אחריה דהיכא דאיתיה לרב אין יוצאים, ויש אחר שיקרא אחריו. ויהיה מוכח דת""צ ד' עולים.<br>למסקנא רב עלה ראשון, דאף שמואל כייף ליה. ולכן ברך לפניה ולא לאחריה, וכמנהג הראשון."	מגילה דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע בתענית ציבור נפלו הציבור על פניהם, ורב לא נפל על פניו? (3)<br>ומה נהגו אביי ורבא?	"א. היתה רצפת אבנים לפני רב, וכתיב ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה. ואצל הציבור לא היתה רצפה. ולא רצה רב לילך למקומם, שלא להטריח הציבור לקום מפניו.<br>ב. לכולם היתה רצפת אבנים, אך אין האיסור אלא בפישוט ידים ורגלים, וזה היה מנהגו של רב, ולא רצה לשנות מנהגו. והציבור עשו בלא פשיטה.<br>ג. הוא משום דאין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו בציבור אא""כ נענה כיהושע בן נון. ומה""ט אביי ורבא אצלו אצלויי."	מגילה דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאלו ב' סוגיות הוכיח רש""י דיש שביתה ממלאכה בר""ח?<br>ואיך דקדק כן בפסוק?<br>ומי אינו עושה מלאכה, ומדוע?"	"א. דאמרינן דבחולו של מועד ור""ח שאין ביטול מלאכה לעם קוראים ד'.<br>ב. דאמרינן בר""ה דמשיאים משואות על חודש חסר, משום ביטול מלאכה לעם ב' ימים.<br>ומשמע כן בקרא דקרי לערב ר""ח יום המעשה, והיינו שהוא מותר בעשיית מלאכה בשונה מר""ח.<br>והנשים אינם עושות מלאכה, בשכר מה שלא רצו ליתן את תכשיטיהם לעגל. והם עתידות לעת""ל להתחדש."	מגילה דף כב		
